‎⁨עץ הדעת. עץ המשפחה⁩

בואו נדבר רגע על תפוחים. יש לי מערכת יחסים מורכבת איתם. שנים זה הפרי שאני הכי פחות אוהבת.

ירוק צהוב אדום לא עושה לי את זה. ישר מהעץ חתוך שלם או מקולף- לא! 'צטערת.

עוגת תפוחים כזו עם בצק פריך ושכבת תפוחים מגוררים מעל זה כן. זכרון ילדות מתוק. עוגה שנאפתה רק בארועים חגיגיים. יש לי מערכת יחסים מורכבת עם תפוחים.

בעצם לא איתם. תפוחים הם הפרי שאמא שלי הכי אוהבת. הם סם החיים עבורה. מתמוגגת מהם בצורה מעוררת התפעלות.

לאמא שלי ולי, כמו לרבות מהנשים שאני מכירה, יש מערכת יחסים מורכבת. הרבה דוקרנים יש בכביש שמוביל ממני אליה.



בשנים האחרונות משהו שורשי ביננו השתנה. הביקורתיות והכעס (מוצדקים ככל שיהיו בעיניים מסוימות) מפנים מקומם לחיבור אחר. להבנה שלי את האמהות שלה את הקושי שלה עם אמא שלה. משהו מתרככך מסתדר מתאפשר.

וראו זה פלא לאחרונה אני שמה לב לעובדה מעניינת: אני אוהבת תפוחים. תראו מה זה. המציאות שלנו מורכבת מאינספור פרטים קטנים. קטנטנים. מקרוסקופיים כמעט. שוליים לכאורה. מאינספור השפעות לא מודעות. זכרונות שאצורים בנו ו הגיעו מהדור שלפנינו או לפני לפנינו ועוד אחורה. לפעמים אפילו עד חוה אמנו. והנה חזר התפוח העקשן. אמרו את זה קודם לפני, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. גם היקום. הפענוח של הסימנים האלה הוא חלק משיטת הקונסטלציה המשפחתית שאיתה אני עובדת. היכולת להניח בצד את מה שהראש יודע ומבין ולאפשר למידע חדש לעלות ועשות סדר בקרביים שלנו. בתפיסת המציאות שלנו. במערכות היחסים שלנו. מרגישים שאני מתרגשת, נכון?

אמא שלי ואני נולדנו בהפרש של יום. אני הייתי המתנה שלה ליום הולדת 30

פקעת האדם השלישית שלי נולדה חמישה ימים לפני.

אומרים שאני דומה מאד לאמא שלי

אומרים שהבת שלי מאד דומה לי



אנחנו שושלת.

הבת שהייתי פוגשת את האמא שאני משנה לה פרספקטיבות.

מצד אחד הזמנים השתנו מצד שני משהו עמוק ונחוש עובר מדור לדור.


המוח החריף, הפתיל הקצר, הרגישות הגבוהה, החשיבה היצירתית.

אצל כל אחת מאתנו היא באה לידי ביטוי קצת אחרת אבל מרגישים בה את טביעת האצבע הבינדורית

יש תקופות שזה משמח ומרגש אותי יש תקופות שזה מאתגר.

אבל זה כאן כדי להשאר.

הרבה מהעבודה שאני עושה מול אמי והקשר שלנו הוא גם כדי לשחרר את בנותי מדברים שאני סוחבת מהילדות לתוך ההורות.

שהם ירושה של אמא שלי מהילדות שלה ומהקשר שלה עם אמא שלה. ושל אמא שלה עם האמא המתה שלה.

כדי לאפשר להן בזמנן להיות אמהות חופשיות וליצור אמהות משל עצמן.


ליומולדת המשותפת שלנו לפני כמה שנים לקחתי אותנו לסדרת צילומים משותפת. מזכרת נפלאה של בוקר מחובר של שתי נשים דומות ושונות.


וקצת אחרי זה הבכורה שלי בקשה צילומים משל עצמה, ובקשה שאצטרף אליה לתמונה משותפת.

הוחמאתי מהבקשה ואפילו חרגתי ממנהגי ולבשתי ואנזי.

הדברים שלפעמים את מסכימה לעשות בשם האמהות.


צילומים:

Tulip Photograph

Bare by Pazit Oz